הנפשות הפועלות בחוזה הביטוח 

דוריד בדראן עבד כמסגר בחברת קרן כרפיס. במהלך עבודתו של בדראן בקרן כרפיס רכשה זו האחרונה פוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח המגן. הפוליסה כללה הפרשות לפיצויים ולתגמולים על שמו של בדראן וכן ביטוח מפני אבדן כושר עבודתו של בדראן.

כעבור זמן קצר ובטרם שולמה פרמיה כלשהי עבור הפוליסה, מסרה קרן כרפיס הודעה לחברת המגן על ביטול הפוליסה. על בסיס הודעה זו ביטלה המגן את הפוליסה.

חלפה שנה ולבדראן ארעה תאונת דרכים.

בדראן פנה לחברת המגן ודרש כי זו תכסה את נזקיו.

אכן - הודה בדראן - פוליסת הביטוח בוטלה לבקשת המעביד בטרם התרחשות התאונה. אולם המגן הייתה חייבת להודיע לבדראן על בקשת הביטול של המעביד.

המחלוקת בין הצדדים נדונה בפני השופט אילן גנון בבית משפט השלום בחיפה.

מחלוקת זו, קובע השופט גנון, מעוררת שאלות היורדות למהות הנפשות הפועלות במסגרת חוזה הביטוח.
החוק והפרקטיקה מדברים על שני צדדים מתקשרים בחוזה הביטוח. השניים הם המבטח מצד אחד ובעל הפוליסה (המכונה בחוק "מבוטח") מצד שני.

המבוטח מתחייב לשלם את הפרמיה. המבטח מתחייב לשלם תגמולי ביטוח.

קיים גם צד שלישי, המכונה בחוק "מוטב". המוטב הוא זה הזכאי לקבלת תגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח.

במקרה של פוליסת ביטוח מנהלים, המעביד המוגדר בפוליסה כ"בעל הפוליסה", הוא הצד שהתקשר בחוזה הביטוח עם המבטח. לכן על פי ההגדרה שבחוק, המעביד (ובמקרה הנדון קרן כרפיס) נחשב כ"מבוטח".

העובד לעומת זאת מכונה אמנם בפוליסה "מבוטח" אלא שמעמדו המשפטי מצומצם למי שחייו מבוטחים, בחינת נשוא פוליסת הביטוח.

העובד הוא גם מי שזכאי לקבל את תגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח. לפיכך העובד נחשב גם למוטב, כמשמעותו בחוק.

בהתאם לחוק המבוטח והוא בלבד "רשאי בכל עת לבטל את חוזה הביטוח בהודעה בכתב למבטח". למוטב אין כל מעמד בכל הנוגע לביטול הפוליסה. רק במקרה בו בעל הפוליסה קובע כי המוטב הוא מוטב בלתי חוזר אז ורק אז זכאי המוטב לקבלת הודעה על כך שבעל הפוליסה נתן למבטח הודעת ביטול.

השאלה המתעוררת היא לפיכך אם העובד נחשב ל"מוטב בלתי חוזר" בפוליסת ביטוח מנהלים.
פוליסת ביטוח מנהלים, מסביר השופט, כוללת מרכיבים השונים זה מזה באופיים ובמהותם. מצד אחד קיימות בפוליסה הפרשות לתגמולים ולפיצויים עבור העובד. מצד שני קיימים כסויים ביטוחיים טהורים כמו ביטוח חיים וביטוח אבדן כושר.

יש להבחין - קובע השופט - בין שני סוגי המרכיבים בגוף הפוליסה. אין דין ההפרשות הסוציאליות, (כמו פיצויי פיטורין) כדין תגמולי הביטוח האחרים שנועדו להקנות לעובד פיצויים בעת קרות מקרה ביטוח (כמו אבדן כושר עבודה). באלה האחרונים אין כל גוון סוציאלי.

לדעת השופט גנון, העובד הוא מוטב בלתי חוזר לענין התגמולים והפיצויים; ואילו לגבי הכסויים הביטוחיים - הוא מוטב רגיל. האבחנה, מבהיר השופט, נדרשת ומתחייבת ממהות הענין, ומעוגנת בחוק.

אותו חלק בפוליסה שבמהותו אינו אלא הסדר דמוי קופת גמל, ונועד להבטיח כספי פיצויים או תגמולים מחייבים לראות את העובד כמוטב בלתי חוזר לגבי כספים אלה. לכן ביטול הפוליסה או כל שינוי בה בכל הנוגע למרכיבי חסכון אלה - אינם יכולים להתבצע חד צדדית על ידי המעביד בלי שתנתן לעובד לפחות הודעה על הביטול או השנוי.

שונה המצב לגבי המרכיבים הביטוחיים שבפוליסת ביטוח המנהלים.

כאן נחשב העובד למוטב רגיל. מכאן, שקרן כרפיס, כבעלת הפוליסה היתה רשאית לבטל את הכסויים הביטוחיים ועל חברת המגן לא היתה מוטלת כל חובה להודיע לעובד על הודעת המעביד המבקש לבטל כסויים ביטוחיים אלה.
בסופו של דיון דחה לפיכך השופט גנון את תביעתו של בדראן תחת פוליסת ביטוח המנהלים.

מסמך 303